יפוצו מעיינותיך חוצה
מדי שבוע נבחרים כשלש -ארבעת ספרי חסידות על הפרשה, שבהם נזכרים מושגים מסויימים מעולם הקבלה, והם מוסברים באופן שווה לכל נפש, בצורה שהלומד יוכל להבין את המושג באופן בהיר, כך שהמאמר יוכל לשמש לו גם כהקדמה כללית להבנת תורת החסידות, ולהבנת מאמרי חסידות נוספים. המטרה היא בעצם להנגיש את לימוד ספרי החסידות לכל הלומדים מכל הסוגים, החל מבחורי ישיבות ועד לומדים מופלגים.
בטבת תשע"ו יצא לאור הספר הראשון של "חסידות מפורשת" על חומש בראשית, בן כ600 עמודים, כשבראש הספר מופיע מאמר מיוחד של הרב פישל וינגרטן זצ"ל אודות חשיבות לימוד תורת החסידות לכל אחד בכל זמן ובכל מצב, מאמר שנעתק מכתב יד. הספר זכה להצלחה מרובה, עד שאזל כמעט לגמרי מחנויות הספרים בארץ ובעולם.
בתמוז תשע"ז יצא לאור הכרך החדש על במדבר בן 500 עמודים, בעיצוב מיוחד ומוצלח במיוחד, כשלשון ספרי החסידות נמצא בחלק העליון של הדף, והביאור בחלק התחתון של הדף, יחד עם ביאורים נוספים ומראי מקומות עשירים בכל חלקי התורה.
בכסליו תשע"ח יצא לאור המהדורה השניה של חסידות מפורשת על בראשית, בעיצוב מחודש ומיוחד, באופן הדומה לכרך על במדבר. בכרך זה נוסף חומר רב שלא היה בכרך הראשון, והוא בן 620 עמודים.
בחודש מנחם אב תשע"ח יצא לאור בס"ד החלק של חסידות מפורשת - דברים, בהמשך לספרים הקודמים שיצאו לאור עד עכשיו.
הספר נמכר במחיר מוזל בכל חנויות הספרים המובחרות בישראל, וכן בחנויות הספרים שבכל העולם.על גבי הספר אנו מוצאים את הסכמותיהם של הגה"צ רבי משה וולפסון שליט"א אב"ד אמונת ישראל, הגה"צ רבי יחזקאל ראטה שליט"א מגדולי הפוסקים בדורינו, הגה"צ רבי עמרם אופמן (מו"צ בעדה החרדית) מגדולי הפוסקים והמקובלים, הגה"צ רבי מרדכי זילבר אב"ד תולדות יהודה סטוטשין, וכן של כקש"ת האדמו"ר מקאסוב, האדמו"ר קאמרנא – ירושלים, והאדמו"ר מגאלאנטא - חבר בית דין התאחדות הרבנים בארה"ב
להרשמה לגליונות חסידות מדי שבוע חינם - הירשמו באימייל 3268992 (בחברת gmail.com) - להשתתפות בהוצאות המכון לחצו כאן
___
וזה סדר הספר:
בראשונה נקדים את אשר יש לדעת, כי כשם שכל מצוה ומצוה שבתורה יש לה שלשה חלקים שהם מחשבה דיבור ומעשה, חלק המחשבה הוא הבנת הענין לעומקו וידיעת פרטי המצוה, חלק הדיבור הוא כשמוציאים לאור את המחשבה בהרגשי הלב המתכללים בדיבור שבו נכללים כל כוחות הנפש, והמעשה שבו מוציאים לידי פועל בגוף ממש את המצוה, כך מצות כל המצוות התמידיות של אהבת ויראת ודביקות ה' ותולדותיהם כיוצא בהם, יש בהם שלשה חלקים אלו, וממילא מן ההכרח שמצוות אהבת ויראת ה' אינה בלב לבד כידוע, אלא יש בהם חיוב התבוננות ומחשבה כמאמר הכתוב דע את א-לקי אביך ועבדהו, ואין שינוי בין מצוה לשאר מצוות שבתורה שלימוד חיובם וסדר קיומם הוא מצוה גמורה – מצות לימוד התורה.
וזה שורש הטעות של אותם הלומדים בספרי חסידות ובתת הכרתם עולה בלבם כאילו עכשיו עוסקים רק בחלק של עמוד העבודה שעליו עומד העולם, ועל כן מקצרים בלימודם בכמות ובאיכות, ואינם יודעים כי בלימוד תורת החסידות מקיימים מצוה גמורה של לימוד התורה, ואדרבה – שני מעלות בלימוד זה, שמלבד קיום לימוד התורה מקיימים בה אף את הז' מצוות תמידיות של אהבת ויראת ה', ולא גרע חלקו של פסוק ואהבת את ה' אלקיך שהוא חלק מהתורה משאר מצוות שנכתבו בשאר פרשיות שבתורה.
ומכיון שיודעים אנו שחלק זה שבתורה הוא לימוד גמור במחשבה עמוקה ובהרחבת הבינה ככל שאר חלקי התורה, על כן יודעים אנו גם כן בדרך ממילא שלימוד זה צריך להיות ככל שאר חלקי התורה, היינו לימוד על מנת להבין לזכור וללמד, לימוד בדרך מסודר, והבנת החידוש שבענין.
ומסיבה זאת ראינו צורך לסדר לפני הלומדים ספר זה, אשר כל תכליתו ויעודו הוא ללמוד את תורת החסידות – לא באהבה ויראה שבלב לבד, אלא גם באהבה ויראה שכליים שבחכמה ובינה, ובאופן זה הוא מסודר, כשבכל מאמר ממאמרי תלמידי הבעל שם טוב הקדוש שבספר זה, ישנו חידוש מיוחד שנתבאר במאמר זה בדווקא, וכשלומדים את דבריהם הקדושים בעיון ובהעמקה, ללמוד לקיים לשמור ולעשות, בדרך שלומד דבר הנחוץ לו לדעת ולהבין למעשה שמעיין היטב כיון שיודע שהדבר נוגע אליו, ובפרט בחכמה זו – חכמת תורת החסידות, שהיא פנימיות התורה שהיא נוגעת למעשה בכל עת ורגע – לאהוב את ה' ולירא ממנו יראת הרוממות, והיא הלכה למעשה ממש, וממילא היא גם קודמת ללימוד שאר הלכות שבתורה, כיון דתדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם.
וזו היא דרך ההלכה הפסוקה, כפי אשר פסקו וקבעו גדולי הפוסקים שסידרו ספרי הלכות, וכולם כאחד סידרו את כללי עבודת ה' אהבתו ויראתו בראש ובראשונה לכל שאר הלכות התורה, כרבותינו הפוסקים הרמב"ם שהקדים את ספר המדע לשאר ספרי קדשו ב"משנה תורה", וכמחברי ספרי הטור והשולחן ערוך שהקדימו בראש את משנתו של יהודה בן תימא המסדר את כללי עבודת ה' בעוז ותעצומות כארי וכנמר, ולהיות קל כנשר לעבודת ה' בכנפי הנפש שהם האהבה והיראה.
וכדי לבוא למטרה זו – שלימוד תורת החסידות יהיה בהבנה עמוקה, עלינו לנהוג בה כשאר חלקי התורה, אשר נהוג בכל תפוצות ישראל מימים ימימה לסייע ביד המתחילים בלימוד התורה, בכל אופן ואופן, אם על ידי מגידי שיעורים, ואם על ידי ספרים המסייעים ללימוד זה.
ומטעם זה סידרנו את ספר זה באופן שלפני כל מאמר ומאמר מדבריהם הקדושים תמצאו הקדמה, אשר היא פתח רחב להכנס לנושא שעליו נסוב המאמר, בביאור שורשי הענין. הקדמה זו היא מבוססת על המבואר בדברי הספר עצמו אשר ביארנוהו כאן. ועל כן ההקדמה היא לעיתים רבות גם כן תמצית תוכן הדברים, ויכולה לשמש גם כעין "סיכום" על דברי הספר.
*לשון הספר: בחלק העליון של כל דף מופיע נוסח רבותינו הקדושים תלמידי הבעש"ט הק' ותלמידי תלמידיהם, בלי שום שינוי, עם פתיחת ראשי תיבות, הוספת מראי מקומות, והגהה מדוקדקת. חלק מהספרים (כגון ספרי המגיד ממעזריטש, וכן הספרים "מעיין החכמה", ו"זאת זכרון") ניתנו לנו על ידי מכונים העוסקים בהוצאת הספרים במהדורה משובחת ומושלמת המבוססת על פי כתבי יד, על מנת להוציאם לאור בשלימות הגדולה ביותר.
*ביאורי "חסידות מפורשת": ביארנו כל חלק וחלק מדבריהם הקדושים, בכל מקום שהיה טעון ביאור באופן של שילוב לשון הספר עם לשון הביאור, כשכל אחד באותיות מגודל וסוג אחר כדי להבדיל בין הקודש לקודש הקדשים.
אין ביאור זה דומה לביאורי הגמרא, אשר שם די להסביר כל תיבה ותיבה ומשמעותה, כי בספרי החסידות מוזכרים מושגים עמוקים, שנלקחו מתורת הקבלה, אך בהיות והם מושגים בסיסיים ונחוצים לעבודת איש ישראל מדי יום ביומו, ולדרך ה' העולה בית א-ל, על כן הם מוזכרים בספה"ק לאלפים ולרבבות עד אין מספר, ואי אפשר להבין את דבריהם הקדושים מבלי הסבר אודות המושג.
על כן ביארנו מושגים אלו, על דרך שנתבארו בספרי תלמידי הבעש"ט הק' במקומות אחרים, ואם נתבאר המושג בדברי אותו הספר עצמו באותו פרשה או בפרשה אחרת, השתדלנו להביא את הביאור כפי שנתבאר באותו הספר.
כמו כן, ידוע שלפעמים הסה"ק מביאים פסוקים שונים שאינם ידועים כ"כ, והלומד אינו יודע מה הניקוד הנכון של הפסוקים, על כן במקום שהובא בלשון הספר פסוק, הבאנו את לשון הפסוק כשהוא מנוקד, ובמקום הנצרך, כאשר הפירוש מוסיף להבנת הענין, הבאנו בהערות גם את פירוש רש"י ושאר המפרשים בענין.
*הוספות והערות: בהוספות והערות שבשולי הדפים, תמצאו לעיתים ביאורים רחבים יותר על אשר נתבאר בביאורי "חסידות מפורשת", אשר בשל אריכותם לא רצינו להביאם בפנים הפירוש כדי להכביד על הלומד, ועל כן הבאנום שם. כמו כן הבאנו שם מראי מקומות רבים למובא בביאורי "חסידות מפורשת", בלשונם המדוייקת, כדי שהרוצה לעמוד על הענין יוכל לעיין בלשון הספר עצמו.
כמו כן כאשר ישנם ביאורים מסויימים שאינם שוים לכל נפש רק לעוסקים בתורת הח"ן, העמדנו אותם בחלק "הוספות והערות" ולא בביאורי חסידות מפורשת, על מנת שלא לבלבל את אלו שאינם עוסקים בתורת הח"ן.
